חבר שלי שאל פעם למה אני משלם כסף על שיעורי הקראטה לבן שלי? 

תשובתי הייתה: אני חייב לציין שאני לא משלם על שיעורי קראטה. קראטה אותי לא כל כך מעניין. אז על מה ולמה אני משלם?

אני משלם על הרגעים שהילד שלי עייף מאוד ורוצה לפרוש, אבל בכל זאת לא פורש.

אני משלם על זה, שגם כשהילד שלי מגיע מבית הספר עייף ולא בא לו ללכת לאימון ,הוא בכל זאת הולך.

אני משלם על זה שהילד שלי לומד מהי משמעת.

אני משלם על זה שהילד שלי לומד איך לדאוג לגוף שלו ולחיות בריא יותר.

אני משלם על זה שהילד שלי לומד לעבוד בקבוצה עם ילדים אחרים ולהיות חבר טוב יותר.

אני משלם על זה שהילד שלי לומד להתמודד עם תיסכולים ואכזבות כשהוא לא מצליח ובכל זאת ממשיך לעבוד קשה .

אני משלם על זה שהילד שלי לומד לקבוע לעצמו מטרות ולהגיע אליהן.

אני משלם על זה שהילד שלי מבין שצריך לעבוד שעות על גבי שעות, בכדי להיות טוב במה שהוא עושה ושהצלחה לא מגיעה בקסם.

אני משלם על זה שהילד שלי יתאמן, במקום לשחק בסמארטפון או בטאבלט.

הייתי יכול להמשיך, אבל כדאי לסכם : אני לא משלם על קראטה, אני משלם על אפשרויות שהקראטה נותן לילד שלי, על זה שהקראטה מפתח תכונות שיעזרו לו בהמשך החיים וכל מה שאני ראיתי עד עכשיו ,מחזק אותי בדעה , שזאת ההשקעה הנכונה.

​

המקור מאי שם ברשת האינטרנט באנגלית ומשם תורגם לעברית.

תודה על הקריאה!

​

​