חוג קראטה 

כתב: אלי אלפסי

חוג קראטה, צמד המילים מרתיע אותי...

 

שואלים אותי אם יש לי חוג? או האם אני מאמן בחוג? מתאפק שלא לומר לא,  אני בדרך כלל אומר שאני מאמן קבוצה של מתאמנים, קבוצה של מתמידים, קבוצה של אנשי קראטה.

 

למה? מדוע?

משום שהילדים הנערים והמבוגרים שבאים אלי באים להתאמן, באים למקום שיש בו דרך וערכים, למקום שיש לו מורשת עבר הווה ועתיד. המילה חוג בלקסיקון שלנו מחוברת באסוציאציה למשהו חובבני, למשהו זול למשהו שניתן להחלפה בקלות.

החברה שמתאמנים אצלי מבינים שהם נמצאים במשהו גדול יותר מ"חוג", שאני לא "מאמן בחוג קראטה", אלא אני מאמן אותם כמורה או המילה המקובלת יותר באומנויות לחימה אוקנאוויות ויפניות כסנסיי (Sensei=סנסאי). מאמן אותם להיות קודם כל בריאים יותר, ערכיים יותר וכן כמובן לוחמים טובים יותר.

אז בפעם הבאה שאתם מחפשים מקום רציני להתאמן בו, תחפשו מועדון אומנויות לחימה איכותי, תחפשו מאמן טוב.

 

דיברתי עם מישהו בעבר שהסביר לי שהוא:  "שם את הילד חצי שעה/שעה והילד נהנה וחוזר. בכלל לא אכפת לי מה הוא עושה ומה ההכשרה של המאמן".

אני שמח שההורים ששולחים את ילדיהם אלי משתדלים שהילד שלהם יהיה בידיים טובות, דואגים שהילד שלהם ימצא מישהו שרואה את הקראטה ואת הלימוד של אומנויות לחימה באופן מאוד רציני ומשמעותי.

 

מה זה רציני, אפשר רציני עם בדיחות?

כן בוודאי.

 ניתן לאמן בצורה רצינית מאוד וגם לאפשר צחוקים. יש לי ילדים בני 9 שמתאמנים פעמים בשבוע כשעה ורבע, האם במשך כל האימון הם מבצעים תרגילים ללא הפסקה כמו מכונה? לרוב לא. יש זמן לדבר, לשאול, לשוחח, לשחק וגם כמובן להתאמן.

 

מה זו מורשת? דרך?

זה אומר שלמדתי אצל מורים איכותיים ואני ממשיך לעשות זאת, זה אומר שאני משתדל ללכת בדרך הכי איכותית שאני מבין, שאני משמר דרכים טובות שלמדתי ופתוח לביקורת לשיפור הדרך, וכן גם מעביר לתלמידי את רוח ותוכן הדברים כפי שלמדתי.

בחרו טוב בשביל עצמכם ובשביל הילדים שלכם, שמחתי לגלות שלא מעט הורים שהביאו את ילדיהם נשארו גם בעצמם להתאמן.

 

מהרעיון הזה במאמר זה אני נוהג לומר:

"קראטה חמשת היסודות הרבה יותר ממה שחשבתם."

 

מה תמצאו בדף זה?

לא תמצאו חוג קראטה אלא מועדון קראטה.

לא תמצאו רק חוג, אלא דרך ומשמעות (ביחוד משמעת עצמית).

הרבה יותר מחוג ערכים, הנאה ודרך!