קראטה דיון בהגדרה / אלי אלפסי

 

 

נכתב בתאריך בתאריך  : 2012-Apr-01

עדכון אחרון בתאריך:2014-May-26

 

אם נחשוב לעומק על קראטה, לפני שנתבונן בהגדרות הרשמיות של קראטה (גם מי שאינו מתאמן בקראטה), נגלה לרוב כי ההגדרה המילונית שקיימת אינה תואמת כלל לאסוציאציות שלנו בנושא. 

אני ארשום מונחים המקושרים במוחי עם המונח קראטה:

חבר של אבא מהמילואים ותיאור הכח שלו, מכות יד פתוחה, טוהר, לבן, חגורה שחורה, אנשים בשורות, זיעה, אוירה, למידה, אוקינאווה, יפן, יפנים, אוקינאווים סנסיי יהודה, כח, כח פנימי, צ׳י, אנרגיה , קאטה, זרימה , טבע, חוכמת החיים, הבנה, קבלה, השלמה, כח, נתינה, הכח לתת, דוג׳ו, הדרכה, ילדים, קאטות, רמי הלנטוך,שותפים לאימון. 

 

נתתי למוחי ליצר אסוציאציות חופשיות לגבי מילים של הקראטה שנמצאות אצלי. אני מאמין שאסוציאציות אלו משתנות ומתפתחות, אך עדיין זכרונות ילדות כגון התיאור של אבא שלי, שישנו בחור תימני קטן גוף שמצליח לסחוב שרשרת של נגמ״ש משום שהוא עוסק בקראטה, נשארת כזכרון חזק (אף שמעולם לא היתה לי תמונה ויזואלית אמיתית של המקרה). מכות הקראטה ששוברות לבנים גם יחקקו לי בזכרון בצורה עמוקה... ומשם ההגדרה שלי ממשיכה אט אט להיכרות יותר ממשית, אישית שלי עם הקראטה. 

 

אני מאמין, שברגע שנכנסים לעולם הקראטה או לחילופין לכל עולם ידע אחר/חדש מצליחים לרוב להבחין בהמון דברים טובים שהמתבונן מבחוץ אינו רואה אותם. המתבונן מבחוץ הוא כזה שהנגיעה שלו נניח בעולם הקראטה אפסית. המתבונן רואה אסוציאציות לסממנים חיצוניים/סטיגמטיים בלבד, שאינם מאפיינים את העיקר של הקראטה.

המח שלנו אם נרצה או לא, שומר דברים לעיתים בצורה קצת קריקטורסטית, זאת אומרת בצורה הנותנת ביטוי לדברים הבולטים השונים יותר מאשר מאשר לתוכן האמיתי של דברים. המתבונן מבחוץ רואה קריקטורה מצחיקה במעט. 

האדם שחי את עולם הקראטה רואה עולם שלם מלא, רצוף חוויות, רצונות, סיפוקים, עתיד, עבר, הווה וחיבור של חוכמות/תובנות מחלקים שונים של העולם הזה. 

 

קראטה למי שרוצה מוגדר בצורת ערך באנציקלופדיה בויקיפדיה ובספרים אחרים, רוב ההגדרות הללו עוסקות רבות בהיסטוריה ובהתפתחות של הקראטה אך מעט מאוד בצד האישי אנושי של הקראטה. הגדרה זו לטעמי אינה אסוציאטיבית ואינה מתארת את הרגשות שחווים מתאמנים ואנשים העוסקים בתחום.

 

קראטה, עבורי היא חווית האימון המלאה הכוללת אימון יחד. בקראטה ישנו רצון להשתפר, שאיפה לשלמות הגעה עד לקצה וקצת מעבר. בקראטה הולכים בדרך שבה לא תמיד יודעים מדוע ורק מאוחר יותר מבינים למה.

קראטה, קבוצה של אנשים בבגדים לבנים המוכנים להתמודד אחד עם השני רק בכדי ללמד אחד את השני, קראטה זו דרך נקייה להביע להתמודד ולהעביר מסרים חיוביים.

 

קראטה זה המקום שבו ההתמדה והתמודדות משפיעה אל מעבר לכשרון וליכולת התחלתית, מקום שבו הדרך חשובה הרבה יותר מנקודת הפתיחה. מקום שבו התובנות מנצחות כל סטיגמה התחלתית. 

 

בקראטה ובאומנויות לחימה ישנה חוכמת חיים, לומדים על דברים שאינם נקנים בחומר אלא בעבודה פיסית ומנטלית קשה. התשלום עבור האימון לרוב קל יותר מההתמדה והקושי הנפשי שישנו באימון עצמו. לנו בני האדם אין יכולת להתנתק מהחומר לחלוטין. חלק מהקראטה הוא בחינות ומתן דרגות, שזהו נסיון לתת סממן חומרי למשהו עמוק. יכול הבוחן לטעות "לרעת המתאמן" ולא להעניק את הדרגה המתאימה, אך אין הוא יכול לקחת ממנו את הידע והרוח שהינן מעל לחומר, והדבר נכון גם להיפך יכול המורה להעניק דרגה בצורה שגויה "המיטיבה" עם המתאמן, אך לא יוכל בכך להכניס לאותו התלמיד את התוכן והרוח שעדיין לא רכש. 

לכן מעל לדרגה מעל לסממנים החיצוניים כגון: מראה גופני וביגוד עלינו לנסות ולהשתפר מבפנים להכיל שינוי טוב על עצמנו.

 

שינוי אמיתי לעיתים לוחמני, הוא כזה שיכול לעזור לנו להתמודד עם אמת בצורה הרבה יותר קלה וברורה, מי שאינו מתבונן אל האמת ומנסה לסלף את המציאות לא יוכל לאורך זמן להצליח במשימותיו.

 

אכתוב כעת כמה התפתחויות היסטוריות:

אש - בתחילה העברת אש והפקתה, אולי מבין הטכנולוגיות הראשונות של האדם. התקדמות שימושים שונים בוצעו באש, לאור לחום לבישול ולהפקת כלים.

אנרגיה- משימוש באש בלבד התרחב לשימוש באנרגיה על צורתיה הרבות. (לדוגמא : רוח ומים לתנועה של מכונות, ומאוחר יותר גיוס אנרגיות שונות ליצירת חשמל והעברתו לבתים רבים בעולם)

חוק וסדר - מעשרת הדברות בבסיס חלק גדול מהתרבויות האנושיות לסט חוקים מורחב (ולעיתים שונה): הלכות בדתות, חוקות במדינות ועוד.

חשבון פשוט - מאוחר יותר עולם גדול של מתמטיקה ופיסיקה.

הנדסה - בהתחלה בעיקר לבניה של מבנים פשוטים וכלי ציד, מאוחר יותר הנדסה של המון תחומים רבים אחרים כגון מכונות, סביבות מגורים, תעלות ימים והיום אף של מוצרי תוכנה.

עיצוב - בתחילה עיצוב לשם שימושיות בלבד, ובהמשך עיצוב למטרות רבות ושונות. חופש עיצובי יצירתי.

 

אומנות הלחימה כמו ההיסטוריה האנושית התפתחה בצורה דומה, היא החלה בתור אומנות שנועדה להגן עלינו מפני האחר במטרה לשרוד, וככל שהטכנולוגיה השתפרה התווספו כלים תיאוריות והתפתחויות רבות המתאימות לתקופה. (כלים מאבן בתקופה האבן כלים ממתכת בתקופת הברונזה וכן הלאה).

 

עם התפתחות שבטים עמים וקבוצות נבנתה הלחימה סביב לחימה שיתופית כגוף כקבוצה, ככל שמספר האנשים גדל כך גם גבר הצורך בהנהגה בתכנון ואף בהתקדמות של הקרב המתוכנן. בעצם מעבר לקרב האישי, נוצרה לחימה שכללה שיתוף פעולה בין גוף ומח של רבים.

בעולם התפתחה הדת על גווניה וצורותיה השונות, כל דת יצרה עמה מנהגים שונים. בסין הדת יצרה מנזרים, במנזרים רצו הנזירים לעסוק בדתם ובעבודת חקלאות, אך אט אט נזדקקו להגן על עצמם מפני תקיפות מן החוץ (זו דעה אחת, דעה אחרת סוברת שלצורך עיסוק במדיטציה, היה צורך בחיזוק הגוף והתפתחו תנועות שהיו קשורות למדיטציה של הדת בלבד, ומאוחר יותר התרחבו ללחימה. ישנן גם סברות אחרות שבחלקן הגדול אינן סותרות אחת את השניה). במנזרים בסין התפתחו אומנויות לחימה שונות (שמאוחר יותר בסין קיבלו את הכינוי גונג פו  או קונג פו). מן המנזרים התפשטו סגננות הלחימה אל האוכלוסיה. באוקינאווה האי השכן גם כן התפתחו אומנויות לחימה שונות בהשפעת הסביבה המקומית והחיצונית והתגבשו לידי אומנויות לחימה מסודרות שהועברו בעיקר מאב לבן הן קיבלו שמות הקשורים לשושלת שבה נלמדה האומנות או לעיר המוצא של האמנות. הגבלות של שליטים גרמו לאנשים ללמוד להגן על עצמן בכלים מינימלים כגון כלים חקלאיים וכלים אחרים. (עד כאן בחרתי לא לעסוק בתאריכים מדויקים ובשמות מדויקים של מקומות מנזרים או מלך זה או אחר, כי חשוב לי שהקורא יעסוק ברעיון).

 

האומנות שאני עוסק בה קראטה (גוג'ו ריו מאוקינאווה), התפתחה באוקינאווה בהשפעה סינית רבה, כשמה כן היא "קרה"-ריק "טה"- יד . יד ריקה מכל כוונת זדון וריקה מכל כלי נשק.

אומנות שמלמדת להלחם כשאין ברירה בלבד, ואינה עוסקת בעיקרה ובמהותה בתחרות אל מול האחר, אלא בעיקר בשיפור עצמי התקדמות.

הקראטה מושך את האדם לחפש את האמת האישית שלו ולהתמקד בה.

 

בעולם ובהיסטוריה האנושית רבים האנשים שחיפשו אמת וגם מצאו, בחלק זה אסקור חלק מהם וחלק קטן מאוד מפועלם: 

 

פילוסופים יוונים - סוקרטס אפלטון ואריסטו  נהגו להגות לכתוב ללמד ולהעביר לאחרים את נחלת הידע שלהם, היו מבין הראשונים שעסקו בלימוד וכתיבה של דברי חוכמה עמוקים ומתפלפלים שמייחדים את החברה האנושית מפותחת בימינו.

פוסקים יהודים - רגמ"ה, רי"ף, ריה"ל רמב"ם. היו גדולים בדורם בהבנת ופירוש כתבי דת יהודים, הרשו לעצמם לשנות חוקים בדת שאחרים לפניהם לא שינו. לדוגמא רגמ"ה (רבי גרשום מאור הגולה) היה הראשון שפסק שאסור לגבר יהודי לשאת יותר מאשה אחת.

 

פיסיקאים מתמטיקאים: 

ניקולאוס קופרניקוס (1473-1543) - אסטרונום מתמטיקאי וכלכלן. פיתח את המודל ההליוצנטרי (שבו כוכבי הלכת סובבים סביב השמש). אחת מהתוצאות של התאוריה הקופרניקאית היא כי חוקים מדעיים אינם תמיד מתאימים למה שנראה בעין. רעיון זה סותר את המערכת של  אפלטון. שהדגישה מאוד את הידע המתקבל מהחושים.

גלילאו גליליי (1564-1642) פיזיקאי, אסטרונום, מתמטיקאי ופילוסוף איטלקי, חידש בתחומי מדעים רבים. נזכר ביחוד בזכות כך שאמר שכדור הארץ סובב סביב השמש על אף שאנשי דת איימו בהוצאתו להורג. חקר ולמד בניגוד למה שהיה מקובל בדורו. (שכלל את המודל ההליוצנטרי של קופרניקוס).

אייזיק ניוטון (1643-1727)- פיסיקאי ומתמטיקאי שחקר ודרש למצוא אמת בדברים רבים. חיפש לחקור את הדת ואת התנ"ך גם מחוץ לקונספציה הקיימת על אף שהיה נוצרי מאמין. התפרסם בזכות תרומתו לפיסיקה ולמתמטיקה ביחוד בתחום כח הכבידה.

אלברט איינשטיין (1879-1955) - פיסיקאי אבי תורת היחסות. שמו הפך לשם נרדף לגאונות. חקר והוסיף למכניקת הקוונטים, למכניקה סטטיסטית ולהסברת האפקט הפוטואלקטרי (שעליו קיבל פרס נובל ב1921).

אישים נוספים: 

 פייר דה פרמה (1601-1665), ז'אן-בטיסט ז'וזף פורייה (1768-1830),ברנהרד רימן (1826-1866). 

 

 

ביולוגים:

צ'ארלס דארווין - (1809-1882) ביולוג גיאולוג חוקר טבע. התפרסם ביחוד בזכות ספרו מוצא המינים העז לחשוב מחוץ לקופסא התבונן בבעלי חיים רבים בטבע והגיע למסקנות שנגדו את הדעה הרווחת בתקופתו. 

 גרגור מנדל - (1822-1884) אבי תורת ההורשה, נכשל מספר פעמים בבחינות הסמכה להוראה. ערך ניסויים ראשוניים מוצלחים בתחום וכתב את מסקנותיו בצורה ברורה, לצערו בחייו מחקריו לא הובנו. יש שהגדירו אותו גאון שהקדים את זמנו.

 

מוסיקאים: 

יוהאן סבסטיאן באך (1685-1750),לודוויג ואן בטהובן (1770-1827).

 

רפואה:

היפוקרטס מקוס (460-377 לפני הספירה).

 

אנשים אלו שמוזכרים מעלה הם חלק מאותה קבוצה של אנשים שהיו מובילי דעה, שלא חששו להביא לכולנו את הקדמה, על אף התנגדות של אנשי דת, פוליטיקאים ומדענים אחרים. חלקם סבלו מקשיים רבים בטהובן היה כבר חירש שכתב כמה מיצירותיו המרשימות, גרגור מנדל מעולם לא הובן (ואף כשל בלימודיו), ג'ורג' בול הגה את האלגברה הבוליאנית יותר ממאה שנה לפני שהיה לה שימוש מעשי נרחב, וגלילאו גלילי כמעט והוצא להורג על ידי הכנסייה. הם הצליחו להתנגד לזרמים חיצוניים ופנימיים ולקבוע מסלול חדש ולשנות את פני ההיסטוריה המקומית ו/או העולמית.

הצלחה זו נובעת מאמת אישית, מכשרון, מהרצון למצות את מה שנכון ומה שהאדם מאמין בו, חלקם הגדול שאף למצוינות מצוינות כזו שהיא על זמנית, מצוינות כזו שאנו זוכים ונהנים ממנה היום.

כמו כן לא יכלו אנשים אלו להגיע למיצוי עצמי אם לא הייתה להם אפשרות של חיים ללא רדיפה אחר מזון ומקום לינה בטוח. ההמצאות הראשוניות של בני האדם הם אלו שגרמו לנו להיות מנותקים מהצרכים הבסיסים ולפתח תרבות עשירה מאוד. ההתפחות התרבות האנושית היא שאפשרה לאלברט איינשטיין להיות איינשטיין. לולא התרבות האנושית הקדמונית לא הייתה "תומכת בנו", (בעצם אף המצאותיה מהגלגל והפקת האש), אף אני לא הייתי לכתוב מאמר זה מעל גבי רשת האינטרנט.

 

המדע והתרבות שהתפתחה היא שאפשרה לאמנות ולהגות להגיע לשיאים! היא שאפשרה למים זורמים חשמל ומידע לזרום לבתים רבים בעולם המודרני!

 

 

עכשיו ישאלו עצמם אנשים רבים: "מדוע בעצם המקטע הגדול הזה של אנשים מוכרים ומשמעותיים לאורך ההיסטוריה באמצע מאמר זה? ואיך זה קשור לקראטה? "

זו תשובתי:

קראטה הוא חלק מהתרבות האנושית, חלק מעיצוב מסקנות אנושיות, חלק מתרבות שלמה שכוללת אמת וחיפוש אמת. כמו שאני איני ברמתו המוסיקלית של באך יכול להבין שמדובר ביצירה אחרת, יצירה משמעותית איכותית גדולה, הייתי שמח שאט אט יותר אנשים יראו ויבינו את היצירה הגדולה שקיימת בקראטה / אומנויות לחימה. ההיסטוריה של קראטה ממשיכה וגוררת אחריה מתאמנים רבים, כי התוכן הרב של הקראטה קיים משמעותי ומשתפר עם דורות של מאסטרים (רבי אומן -גאונים בקראטה).

בקראטה כמו בכל אומנות ומדע שמאפיינים את התרבות. ההתפחות של הדורות הבאים טובה יותר ככל שיש יציבות כלכלית חברתית. יכול אדם היום בעולם המערבי להיות רופא, ולזכות בידע ויכולות שלא זכה להן רופא מוכשר ביותר לפני 50 שנה! זאת אומרת התרבות והגאונים שקדמו לנו מאפשרים לנו כמתאמנים בקראטה ובודאי כמקצוענים בתחומים רבים אחרים, ידע ויכולות שהיו פחות נגישים כאשר התקשורת היתה קשה, ומזון היה קשה להשגה. כיום ההתפתחות המודרנית מאפשרת לאיבר החושב והחשוב בגופינו להגיע לכדי מיצוי בעזרת התקדמות המדע, התקשורת, ההגות, האמנות והלמידה.

 

כמו בהיסטוריה של העולם הזה, השאיפה של המתאמן בקראטה היא שהאימון בקראטה יוטמע בגופו, שתהיה לו בגוף היסטוריית קראטה.

הקראטה לא אמור להשאר אך ורק על המזרן/פרקט או על משטח האימון, הקראטה אמור לחדור לתחומים רבים בתוך חיינו, ההבנה המסקנות שנובעות מאימון אמורות לסייע לנו להתמודד מול קשיים בחיי היום יום בהצלחה יתרה.

 

קראטה עבורי ועבור מתאמנים ותיקים אחרים הוא בית הספר של החיים, שבו אנחנו לומדים, מתנסים, נאבקים, נלחמים, מנסים כל העת להפרות את חיינו באמצעות הקראטה וגם לשפר את הקראטה באמצעות נסיון החיים שלנו.

 

קראטה אני מקווה שכעת נשמע קצת אחרת קצת שונה, קצת יותר רחב ועמוק מעוד הגדרה ספציפית שמקורה בתאריכים מקומות ונקודות אישיות אלא יותר בחלק מעולם שלם של ידע.

חשבו מעתה על קראטה כעל חלק מעולם שלם של ידע אנושי שהועבר אלינו במשך הדורות בזכות גאונים בתחומם ולכן היום בחלק מהמקומות שמאמנים טוב ניתן לזכות באימון שמצדיק את הקיום של הקראטה היום.

 

בהצלחה לכם.

ותודה שהשכלתם לקרוא עד כאן.

 

מה ניתן למצוא בעמוד זה?

קראטה הגדרה.

קראטה הגדרה חלופית.

דיון בקראטה.

קראטה ומקומו בעולם.

מהו קראטה עבורי?